יום ראשון-
כ"ז טבת (18.1.15)
פתחתי את היום בתפילת שחרית עם כיתת האם שלי,
כיתה ב'2. המורה אמרה בקול רם את המילה הראשונה של הקטע תפילה והילדים המשיכו אותה
פה אחד. כך הייתה כל התפילה. ראיתי שהילדים כבר יודעים את התפילה בעל- פה, אך כדי
לא להתבלבל במילים הסתכלו בסידור. בסה"כ תפילה נעימה ויפה.
צפיתי בשיעור הלכה של כיתה א. היה מעניין לצפות.
פעם ראשונה שאני צופה בכיתה שלא שלי. שמתי לב, שהרבה מהילדים רעבים ולכן היה להם
קשה להתרכז ולשבת בשקט. למרות זאת, השיעור התנהל כשורה. המורה הייתה מאוד טובה
וידעה איך להחזיק אותם. לדעתי, המורה הצליחה "להחזיק" את הכיתה, למרות
שהיו רעבים, מעצם זה שהיא דמות מאוד מעניינת. כשהסבירה דבר מה בשיעור היא השתמשה
בכל גופה ע"מ לדבר. היה נראה כאילו הידיים, הרגליים, הבעות הפנים והעיניים
שלה מדברות ולא הפה שלה. כמו כן, דיברה בקול רם וברור. כשהיא מפרידה באופן מלא בין
מילה למילה ולא " בולעת" מילים.
אני ממש יכולה לראות את ההבדלים המשמעותיים בין
כיתה א' לכיתה ב'. א'- עדיין כל כך קטנים ורגשיים ואילו ב' – כבר ממש גדולים
ועצמאיים.
צפיתי בשיעור של טל בנושא הפכים בכיתה ב'1. למדתי
מהצפייה בטל המון. היא דיברה בקול וברור. עמדה עם ביטחון מול הכיתה. בקושי היו
הפרעות במהלך השיעור. ראיתי עד כמה אני לא כזו ושהייתי רוצה להיות בטוחה בעצמי ובעמידה
שלי מול הכיתה. ההבנה הזו על עצמי קצת ערערה את הביטחון שלי אבל אני בוחרת להתקדם.
לא ליפול. רק לעלות ולהשתפר. חכם- אחד שלומד מכל אדם J
הייתה לי הפתעה היום. ניגשה אליי המחנכת של כיתה
ב' המקבילה ויידעה אותי שכל שכבת ב' יוצאת לצפות בהצגה במרכז "ז'רר בכר".
הצטרפתי בשמחה אך מהולה בחשש. יציאה מגדרות בית הספר משחררת את הילדים והם עשויים
לעשות מעשי שובבות ואילו המורה צריכה להפעיל יותר סמכות. באיזה שהוא אופן לעבוד
יותר קשה מאשר בכיתה. אך לא היה לי ממה לחשוש. הילדים ניו ממש מתוקים והתנהגו יפה.
הם היו נרגשים לקראת ההצגה.
שם ההצגה: "שולם לעולם". הצגה נפלאה
וצבעונית עם שירים רבים שהילדים הכירו. הילדים הצטרפו לשירת השחקנים. זה היה ממש
חמוד וחיוך גדול נמרח על פני.
הוצאתי את הילדת פרטני שלי, אור ראובנוף, לשיעור
פרטני ראשון. היה מוצלח.
יום עמוס, גדוש ומתיש. יום טוב.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקדניאלה יקרה,
השבמחקכתבת מקסים את הסיכום. ניכרת רגישותך הרבה לילדים ורצונך העז ללמוד ולהתקדם. יישר כח!
ניכר שאת שותפה פעילה לכל הנעשה בכיתה. את רגישה לתגובות של המורים, לכישורי ההוראה שלהם ולמידת ההבנה של הילדים את החומר הנלמד. את מתייחסת לאירועים משמעותיים שהיו וניכר כי את לומדת מכל דבר.
להלן כמה דברים שכתבת ומאוד מצאו חן בעיני: התייחסות לתכני התפילה - מסכימה איתך שתיווך משמעות, כלומר הבנת תוכן התפילה או הבנת המשמעות של תפילת ר"ח מביאים את הילד להתפלל ברצינות ובכוונה. גם העובדה שהמורה שותפה לתפילה ואינה עומדת מן הצד או מסדרת את הכיתה מעבירה מסר של רצינות.
יפה שהמורה לחשבון יצרה למידה פעילה, במיוחד בסיום היום. ילד פעיל הוא ילד לומד (משפט שלמדתי מחברה, מדריכה ותיקה באפרתה).
שמחתי לקרוא שצפית בחברותייך ואפשרת להן לצפות בך. למידת עמיתים תורמת מאוד.
כתבת מאוד יפה את הדברים בהם התקדמת. שמחה שאת כבר מצליחה לעמוד מול כיתה ולהתאים את התכנים לילדים.
אני בטוחה שתמשיכי עוד ללמוד ולהתקדם בסמסטר ב'. אכן הכנת שיעורים טובים דורשת זמן ושיעור טוב לוקח כמה שעות ולעתים ימים (אם חושבים ומשנים, מתקנים ומוסיפים...).
דניאלה יקרה, האמיני בעצמך. יש לך כישורים רבים להוראה ורגישות מופלאה לילדים.
בהצלחה,
אסתי