יום רביעי- א'
שבט (21.1.15)
ראש חודש. כל כיתות ב' עשו תפילה משותפת לכבוד
ראש חודש.
כמו בכל דבר המוני, תמיד יהיו כאלה שיעשו בעיות.
היו מספר בנים שלא רצו להשתתף בתפילה המשותפת. אני ציפיתי שהמורות יצעקו על הילדים
האלה ויחייבו אותם להשתתף בתפילה. אך הופתעתי לטובה. במקום לכעוס על התלמידים אחת
המורות התחילה לספר להם על משמעותו של ראש חודש. היא ספרה להם שבעבר ראש חודש היה
יום חג וכיום, במקום יום חג אנו לובשים חולצות לבנות ועושים תפילה משותפת כדי לחזק
את תחושת הביחד בעם ישראל. אחרי שהיא סיפרה להם את זה הם התרככו. הם הבינו שאין
להם קטע לעשות דווקא ואחרי כמה דקות התפללו יחד עם כולם. אני אוהבת מורות כאלה.
רגישות, מבינות, אנושיות.
לאחר התפילה, התכנסו באולם הספורט שכבות א', ב'
וג' לטקס חלוקת תעודות הצטיינות. הילדים היו מאוד נרגשים. היה חמוד לראות. ממש
התרגשתי כשהמנהלת הקריאה את שמותיהם של כמה ילדים מהכיתה המאמנת שלי והעניקה להם
תעודות הצטיינות. הילדים הנבחרים לא ידעו מה לעשות עם עצמם מרוב אושר- אז הם פשוט
חייכו חיוך ענק מאוזן לאוזן, כזה שכואב אחרי כמה דקות J
צפיתי בשיעור תורה מסכם של פרשת חיי שרה, בכיתה.
הילדים התבקשו להכין מיצג שדרכו יציגו נושא מפרשת חיי שרה. כל ילד בתורו הראה
לכולם את המיצג שהכין, עם מתן הסבר עליו.
ההפסקה הפעילה יצאה לדרך. כל זוג סטודנטיות
הפעילו תחנה אחרת. מביניהם: תשבצים, משחקי כדור, משחק זיכרון, פינת סיפור, תחרות
שיווי משקל והכל בנושא חורף.
הוצאתי את אור לשיעור פרטני שני. נושא: קריאת
ניקוד 'חולם'.
בשעה האחרונה, בימי רביעי, יש ילד אחד מהכיתה
שמעביר שיעור לכיתה+פעילות. קוראים לשיעור הזה "ילד השבוע". ילדת השבוע
הייתה יהל. הפעילות הייתה הכנת ראש דשא. הילדים נהנו מאוד. גם אני נהנתי. אני
אוהבת לעבור בין הילדים בזמן שהם עסוקים ביצירה ואוהבת לעזור להם. הכי כייף לי
לראות את היצירתיות בכל ילד וילד. כולם הכינו ראש דשא אבל כל אחד יצא שונה. כל ילד
קישט את הראש דשא בצורה אחרת ומיוחדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה