יום שלישי- כ"ט טבת (20.1.15)

צפיתי בשיעור שחדוה העבירה בכיתה שלה, כיתה ה'.
לפני השיעור שלה חדוה דאגה להגיד לי שהיא לא שלמה עם השיעור, שהוא לא טוב, משעמם וטעון שיפור.
בכל זאת בחרתי לצפות בה, ואני שמחה שעשיתי כך. היא התחילה בשיעור ולא האמנתי שעומדת מולי סטודנטית ולא מורה מנוסה. היא העבירה את החומר בצורה מעניינת והחזיקה את הכיתה מאוד יפה. לא פחדה להעיר לילדים אם הפריעו למהלך השיעור וענתה בפתיחות על שאלות שהיו להם. השיעור ממש זרם והיא זרמה עם התלמידים ולא נצמדה למערך שיעור. חדוה היא מהאנשים האלה שיכתבו עליהם סיפורים על דרך חינוכם והשפעתם בעולם. יש לי המון מה ללמוד ממנה.
היה מעניין לראות איך הילדים משתתפים בצורה בוגרת ומסודרת. הצורה בה התנהל השיעור בכיתה הזו שונה ב180 מעלות מהצורה בה מתנהל שיעור בכיתה ב'.

בשעה הבאה צפיתי בשיעור של אפרת. היא העבירה שיעור במקצוע פתחו את השער. היא בחרה ללמד את הסיפור "פרח לב הזב". היה מעניין והילדים שיתפו פעולה.

לאחר מכן, העברתי שיעור יחד עם אפרת ורננה. נושא השיעור: הפכים ומילים נרדפות. היה מאתגר להכין את השיעור יחד עם עוד שתי בנות ולעשות חלוקת תפקידים מתאימה לשיעור. לפני השיעור מאוד חששתי ממה יהיה. תוך כדי השיעור, היה קצת בלאגן ולאחר השיעור הרגשתי אכזבה כי השיעור לא התקיים כמו שציפיתי. היה מלא רעש ובלאגן בכיתה והרגשתי חסרת אונים כי לא ידעתי איך לבקש שקט. אבל לאחר השיעור קיבלתי חוות דעת טובה. לא האמנתי בהתחלה אבל לאחר כמה ימים הבנתי שהשיעור בסה"כ היה בסדר.

בשיעור האחרון, צפיתי בשיעור גיאוגרפיה של שרה תחיה בכיתה ה'. היא בנתה את השיעור מאוד יפה. הכינה מצגת מעניינת ודף עבודה מושקע ואסטטי.

הפעמון צלצל והילדים שמו תיקים על הגב וכיסאות על השולחן ויצאו מהכיתה. כאב לי הראש. צפיתי ביותר מידי שיעורים ליום אחד.