רפלקציה שנתית :)

כל שנשאר לעשות זה לפרוש כנפיים ולעוף...

סיכום שבוע

דברים שלמדתי:

·         חשוב לעמוד מול כיתה בביטחון. נושא שאותו אני צריכה ללמוד ולתרגל אותו. אני מרגישה שהוא לא טבעי אצלי ואני רוצה שיהפוך לטבעי.

·         ילדים אוהבים ללמוד.

·         קל יותר לזכור דברים כשלומדים דרך שיר.

·         בהכנת מערך שיעור, חשוב לחשוב לאיזה קהל אני מעבירה את השיעור. (בנים, בנות, אשכנזים, ספרדים וכו'..)

·         חשוב לבוא מוכן לשיעור.

·         צריך שתהיה למורה את הרגישות לדעת מתי להיות קשוחה ומתי נכון להרפות.

·         אם יש בעיית משמעת- זה לא סוף העולם.

·         חשוב לזכור- צומחים מקשיים.

התקדמתי:

·         כבר אין לי פחד במה כשאני עומדת בקדמת הכיתה מול 40 תלמידים.

·         אני משקיעה הרבה בקשר אישי עם הילדים.

·         אני יודעת את השמות של כל התלמידים בכיתה!

·         אני מאמינה שיום אחד אצליח להעביר שיעור טוב.

 

כלים להוראה:

·         לא להסס. להחליט מה אני רוצה להגיד ולהגיד אותו בביטחון ובצורה ישירה ואמיתית.

·         אם אהיה בטוחה בעצמי- אצליח הרבה יותר. בהכל. בתפקידי כמורה ובהערכה של התלמידים אלי.

·         יציאות מבית הספר(טיולים, הצגות וכד')- חשוב לעשות שיחת נהלים לקראת הטיול עם הילדים. הוראות ברורות ובטיחותיות. האחריות על הילדים היא של המורה המלווה ורק שלה.

·         חשבתי ללמד בעתיד דרך שירים ומוזיקה. החומר הלימודי עשוי להיקלט בצורה טובה, מהירה ונוחה.

·         במידה ויש צורך לתת לילד עונש, חשוב לא להתפרץ עליו אלא לחשוב במתינות לפני מתן העונש.

 

הייתי רוצה להתקדם בסמסטר ב':

·         לא לצפות בהרבה שיעורים ביום אחד. זה מעייף.

·         להעביר שיעורים שמעניינים אותי.

·         להצליח לכתוב מערך שיעור בפחות משעתיים!

·         לאהוב להעביר שיעורים.

יום חמישי- ב' שבט (22.1.15)

יום אחרון! מרגש.. השבוע עבודה מעשית מגיע לקיצו ואני שמחה.

בתחילת היום נכנסה המורה לחשבון לכיתה. היא עודדה אותם להתפלל בכך שמי שראתה שמתפלל יפה כתבה אותו על הלוח. לאחר כמה דקות כל הילדים בלי יוצא מן הכלל התפללו. מידי פעם עצרה אותם בשטף התפילה והסבירה להם על המשמעות של הקטע אותו הם עומדים להגיד. זה מאוד יפה בעיניי. לאחר התפילה החלה ללמד חשבון. מורה טובה. הילדים מכבדים אותה והיא אותם. היא מצליחה להעביר את השיעור בכייף ובהנאה. דבר שלא אופייני לשיעורי חשבון שאני הכרתי. שיעורי חשבון שהם משעממים, קשים ומפחידים.

צפיתי בשיעור 'שרים מורשת' בחדר מוזיקה. כייף ממש. המורה למוזיקה נגנה על פסנתר והילדים שרו שיר שלמדו בשבועות האחרונים. שחרור בשביל הילדים..

בשעה לאחר מכן,  רננה העבירה שיעור תורה. תחילת פרשת תולדות.

הוצאתי את אור לשיעור פרטני שלישי. נושא: קריאת הניקוד 'צירה'.

בשעה השישית והשביעית העברתי שיעור כפול על הסיפור "הענק וגנו" של אוסקר וילד. הרבה בנות בקשו לצפות בי. לא הייתה לי בעיה שיצפו. הייתי שלמה עם השיעור ועשיתי אליו הכנות רבות. החמיא לי שרצו לצפות בי.

בסוף השיעור שלי, נגמר יום הלימודים בבית- הספר. מה שאומר ששבוע עבודה מעשית הגיעה לסופה..

יום רביעי- א' שבט (21.1.15)

 ראש חודש. כל כיתות ב' עשו תפילה משותפת לכבוד ראש חודש.

כמו בכל דבר המוני, תמיד יהיו כאלה שיעשו בעיות. היו מספר בנים שלא רצו להשתתף בתפילה המשותפת. אני ציפיתי שהמורות יצעקו על הילדים האלה ויחייבו אותם להשתתף בתפילה. אך הופתעתי לטובה. במקום לכעוס על התלמידים אחת המורות התחילה לספר להם על משמעותו של ראש חודש. היא ספרה להם שבעבר ראש חודש היה יום חג וכיום, במקום יום חג אנו לובשים חולצות לבנות ועושים תפילה משותפת כדי לחזק את תחושת הביחד בעם ישראל. אחרי שהיא סיפרה להם את זה הם התרככו. הם הבינו שאין להם קטע לעשות דווקא ואחרי כמה דקות התפללו יחד עם כולם. אני אוהבת מורות כאלה. רגישות, מבינות, אנושיות.

 לאחר התפילה, התכנסו באולם הספורט שכבות א', ב' וג' לטקס חלוקת תעודות הצטיינות. הילדים היו מאוד נרגשים. היה חמוד לראות. ממש התרגשתי כשהמנהלת הקריאה את שמותיהם של כמה ילדים מהכיתה המאמנת שלי והעניקה להם תעודות הצטיינות. הילדים הנבחרים לא ידעו מה לעשות עם עצמם מרוב אושר- אז הם פשוט חייכו חיוך ענק מאוזן לאוזן, כזה שכואב אחרי כמה דקות J

 צפיתי בשיעור תורה מסכם של פרשת חיי שרה, בכיתה. הילדים התבקשו להכין מיצג שדרכו יציגו נושא מפרשת חיי שרה. כל ילד בתורו הראה לכולם את המיצג שהכין, עם מתן הסבר עליו.

ההפסקה הפעילה יצאה לדרך. כל זוג סטודנטיות הפעילו תחנה אחרת. מביניהם: תשבצים, משחקי כדור, משחק זיכרון, פינת סיפור, תחרות שיווי משקל והכל בנושא חורף.

הוצאתי את אור לשיעור פרטני שני. נושא: קריאת ניקוד 'חולם'.

 בשעה האחרונה, בימי רביעי, יש ילד אחד מהכיתה שמעביר שיעור לכיתה+פעילות. קוראים לשיעור הזה "ילד השבוע". ילדת השבוע הייתה יהל. הפעילות הייתה הכנת ראש דשא. הילדים נהנו מאוד. גם אני נהנתי. אני אוהבת לעבור בין הילדים בזמן שהם עסוקים ביצירה ואוהבת לעזור להם. הכי כייף לי לראות את היצירתיות בכל ילד וילד. כולם הכינו ראש דשא אבל כל אחד יצא שונה. כל ילד קישט את הראש דשא  בצורה אחרת ומיוחדת.

 

יום שלישי- כ"ט טבת (20.1.15)

צפיתי בשיעור שחדוה העבירה בכיתה שלה, כיתה ה'.
לפני השיעור שלה חדוה דאגה להגיד לי שהיא לא שלמה עם השיעור, שהוא לא טוב, משעמם וטעון שיפור.
בכל זאת בחרתי לצפות בה, ואני שמחה שעשיתי כך. היא התחילה בשיעור ולא האמנתי שעומדת מולי סטודנטית ולא מורה מנוסה. היא העבירה את החומר בצורה מעניינת והחזיקה את הכיתה מאוד יפה. לא פחדה להעיר לילדים אם הפריעו למהלך השיעור וענתה בפתיחות על שאלות שהיו להם. השיעור ממש זרם והיא זרמה עם התלמידים ולא נצמדה למערך שיעור. חדוה היא מהאנשים האלה שיכתבו עליהם סיפורים על דרך חינוכם והשפעתם בעולם. יש לי המון מה ללמוד ממנה.
היה מעניין לראות איך הילדים משתתפים בצורה בוגרת ומסודרת. הצורה בה התנהל השיעור בכיתה הזו שונה ב180 מעלות מהצורה בה מתנהל שיעור בכיתה ב'.

בשעה הבאה צפיתי בשיעור של אפרת. היא העבירה שיעור במקצוע פתחו את השער. היא בחרה ללמד את הסיפור "פרח לב הזב". היה מעניין והילדים שיתפו פעולה.

לאחר מכן, העברתי שיעור יחד עם אפרת ורננה. נושא השיעור: הפכים ומילים נרדפות. היה מאתגר להכין את השיעור יחד עם עוד שתי בנות ולעשות חלוקת תפקידים מתאימה לשיעור. לפני השיעור מאוד חששתי ממה יהיה. תוך כדי השיעור, היה קצת בלאגן ולאחר השיעור הרגשתי אכזבה כי השיעור לא התקיים כמו שציפיתי. היה מלא רעש ובלאגן בכיתה והרגשתי חסרת אונים כי לא ידעתי איך לבקש שקט. אבל לאחר השיעור קיבלתי חוות דעת טובה. לא האמנתי בהתחלה אבל לאחר כמה ימים הבנתי שהשיעור בסה"כ היה בסדר.

בשיעור האחרון, צפיתי בשיעור גיאוגרפיה של שרה תחיה בכיתה ה'. היא בנתה את השיעור מאוד יפה. הכינה מצגת מעניינת ודף עבודה מושקע ואסטטי.

הפעמון צלצל והילדים שמו תיקים על הגב וכיסאות על השולחן ויצאו מהכיתה. כאב לי הראש. צפיתי ביותר מידי שיעורים ליום אחד.

יום שני- כ"ח טבת (19.1.15)

תחילת היום, צפיתי בשיעור אומנות.

לאחר מכן, צפיתי בשיעור של זננש שהיא העבירה לכיתת האם שלה, כיתה א'. היא לימדה אותם את הסיפור על " האריה והעכבר". היה לה שיעור טוב. היהי ניתן לראות שהיא השקיעה באמצעי המחשה ובדרכים מעניינות לספר את הסיפור. המורה המאמנת שלה יצאה לכמה רגעים מהכיתה והילדים ניצלו את זה בשביל להשתולל קצת. בהתחלה היא הייתה קצת בהלם ולא ידעה מה לעשות אך לאחר כמה רגעים היא התעשתה והתמודדה עם זה יחסית יפה. ידעה מה להגיד כדי להרגיע את הילדים. לא יודעת מה הייתי עושה אם דבר כזה היה קורה לי...

קשה לי עם כל העניין של המשמעת. אולי כדאי שאתחיל לקרוא ספרים על איך לעשות משמעת. יש כאלה שאצלם זה טבעי אבל אצלי זה ממש לא טבעי.

העברתי שיעור דינים בנושא תפילות שבת. הייתה לי חוויה לא כל כך נעימה בשיעור הזה. אך למדתי ממנו המון! אני לומדת הרבה יותר טוב דרך טעויות. לטוב ולרע.

צפיתי בשיעור 'סודות הכתיב' שמרגלית העבירה בכיתה. הילדים מאוד אוהבים את מרגלית. לא קשה להבין למה. היא נחמדה וחייכנית. קלילה ופשוטה. היא מביאה את כל כולה כשהיא נכנסת בשער בית הספר. בנוסף, היא יודעת להעביר את החומר הלימודי בצורה מאוד מעניינת. הילדים מכבדים אותה והיא אותם. היא גם מאוד ברורה. היא מקדישה זמן רב למתן הוראות למשל ע"מ שהילדים ידעו בדיוק מה לעשות ושלא ישארו מבולבלים. מרגלית נתנה הוראות מדויקות איך ומתי לעבוד בחוברת שלהם. לעומת זאת, היו כמה ילדים שלא הקשיבו להוראות שלה, למרות שדבריה היו מאוד ברורים. כתוצאה מכך היא הענישה אותם. אהבתי את הדרך בה היא נתנה את העונש. ראיתי שהיא התכזבה מכך שהילדים לא הקשיבו לה. היא התאכזבה, לא כעסה. היא לא התפרצה עליהם אלא חשבה ברוגע על עונש מתאים. שנזכה...

בסוף היום, בשעה האחרונה במערכת, כשהילדים כבר לא מסוגלים לשבת על הכיסא כי יש להם קוצים בטוסיק, יש להם שיעור חשבון. מי עושה דבר כזה לילדים בכיתה ב'? מסכנים הילדים שכבר אין להם כח להקשיב ומסכנה המורה שצריכה להתמודד איתם. אבל המורה שלהם לחשבון ממש טובה. היא יודעת עד כמה קשה להם לשבת ולהקשיב בשעה הזו של היום. לכן, עשתה להם שיעור שצריך לזוז בו. רוב השיעור הילדים היו על הרגליים כך שיכלו להשתחררמעט והמורה הצליחה להעביר את השיעור כמו שצריך.